רבים מההורים לילדים בגילאי 3-6 משקיעים זמן רב בלחנך, ללוות ולגונן על ילדיהם. אך בחלק מהמקרים, דווקא דברי העוברים והמשיבים שמבוטאים ברגעי מתח או תסכול יכולים להזיק יותר משעוזרים. להבין עד כמה השפעת המילים יכולה להיות רחבה חשוב לא פחות מההולדת של ילדיכם, שכן השפעותיהן יכולות להימשך כל החיים.
אחד מהאמירות המסוכנות והלא מועילות ביותר שההורים חייבים להפסיק לומר הוא המשפט: “אתה תמיד מקלקל דברים”. אמירה זו, שמקורה במתח בעבודה או בלחצים שונים, יכולה לפגוע בביטחון העצמי של הילד ולגרום לו להרגיש דחוי או לא רצוי. ילדים בגילאים הללו רגישים במיוחד למילים ששומעים מהוריהם, והאמירה הזו מתייגת אותם ויכולה לעצב את התנהגותם לעד.
השפעת המילים על התפתחות הילדים
מילים של הורים לא רק משקפות את המצב הנוכחי אלא מעצבות את העתיד של הילד. כשילד שומע אמירות כמו “אתה חסר ערך” או “אני לא מאמין שאתה הילד שלי”, זה מעורר רגשות קשים שיכולים להוביל לבעיות רציניות כמו חרדה ודיכאון בעתיד. בנוסף, ההכרה בכך שתגובות עלולות לגרום לחרדה, מצריכה מהורים לחשוב פעמיים לפני שהם מגיבים על התנהגות בלתי רצויה.
נימוקים לכך שההורים פוגעים מילולית בילדיהם
תחושות של מתח וחוסר סבלנות לעיתים גורמות להורים להגיב במהירות ובתוקפנות. אולם, הכוונה להורא אינה מונעת את ההשפעה השלילית על רגש הילד. חוויות ילדות קודמות משפיעות גם הן. הורים שגדלו בסביבות קשות עשויים לא להבין את כוחן של המילים.
דברים שהורים לא צריכים לומר לילדיהם
- “אתה תמיד עושה בעיות”
- “בבקשה, תפסיק להיות כל כך דרמטי”
- “למה אתה לא מתנהג כמו אחותך?”
- “אתה לא יפה כמו שאר הילדים”
- “תפסיק לבכות או אני אראה לך מה זה באמת לבכות”
- “אתה עול עלינו”
תקשורת בונה עם ילדים
על ההורים לשאוף להעניק חוויות חיוביות. במקום לומר דברים שפוגעים, יש ליצור שפה מעודדת, כמו: “אני שומע שאתה מצוברח. איך אפשר לעזור?” או “אני מבין שזה קשה לך, זה בסדר.” כך, ההורים יכולים להקים שיח בריא שמדריך גם את הילד להביע את רגשותיו.
בסופו של דבר, זכרו שהכוונה היא להנחות, לתמוך ולחנך, ולא להלחיץ או להמעיט בערך הילד. שינוי בגישה לדיבור עשוי לטפח מערכת יחסים בריאה, שמחזקת את הדימוי העצמי של הילד ואת התחושות שלו, ומביאה לתקשורת חיובית יותר במשפחה.
